סיפור מתוך ההווה שלי, ששזור בו העבר וטמון בו העתיד

החלטתי הבוקר לעמוד במקום שבו אני מעמידה אתכן- חברות גדולה היקרות- ולכתוב את סיפור ההשראה שלי
והנה אני, אלופת הכתיבה, מנחת סדנאות הכתיבה, עומדת מול המקלדת ולא מוצאת מאיפה להתחיל
הרי אני אינספור של סיפורים, איזה מהם יחליט לצאת היום אל האור?
אולי זה שיש בו בושה אינסופית, זה שיפתח בי פצע ויאפשר לי לקבל חיבוק גדול?
אולי זה שכבר סיפרתי אינספור פעמים ומציג אותי כנסיכה מרמורקית שיצאה מהשכונה אל גדולה צפון השרון?
ואולי אבחר בסיפור מתוך ההווה שלי, ששזור בו העבר וטמון בו העתיד?
דווקא זה האחרון מפתה אותי יותר מכל, כי הוא זה שיגלה לי את ליבי כרגע יאיר את דרכי ואת דרך הקוראות שיסכימו להשתמש בו ככלי להארה עצמית שלהן.
אני יושבת מול המסך, באירוח מקצועי של עצמי בקבוצת הפייסבוק של חברות הקהילה, ואין שם שאלה ואין שום קול של צלצול טלפון
ואני נרעדת גם מהקור של מזג האוויר מסביבי וגם מעצם המחשבה שאולי אף אחת לא צריכה אותי.
שאני לא יכולה להיות לעזר.
שמה על עצמי ג'קט פליז חמים שאחת מכן נתנה לי לא מזמן במסיבת החלפות
וזה לא מספיק
נעטפת בצעיף קשמיר חם שקנתה לי דודתי האהובה והמפנקת אחרי לידת ביתי ליבי
ונזכרת בגרעין התשוקה הפנימי שלי, זה הנזקק, הרוצה, המתאווה לאהבת אם חמה עוטפת ומקבלת
דמעות מציפות את עיני והפחד עולה לו גם כן
הפחד מלהרגיש נזקקת למשהו שלא יגיע
הפחד להיות צריכה משהו שאין בנמצא
הפחד להיפגע
והנה רגע אחרי שהסתכלתי עליו אני יכולה לחזור לנזקקות שלי, להיות כמו תינוקת קטנטנה וחסרת אונים שמקלידה מילים לרשימת תפוצה
והופ הבלבול הזה, צמד המילים העסקי הזה: רשימת תפוצה, אני מצופה להפעיל עליכן מניפולציה שיווקית עכשיו על פי המוסכמות העסקית התרבותית שלנו,
אבל כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיות אני עצמי, להעניק בנדיבות את מה שיש לי להעניק
להעניק להעניק להעניק
ולקבל, ל ק ב ל, לקבל.
מרגיש לי פתאום שרק אתמול נולדתי,והזדקקתי לאהבה ופחדתי מדחיה,וניסיתי ללכת ונפלתי וניסיתי שוב.
ועם כל נפילה צברתי עוד ועוד ג'קטים של פליז ועוד הרבה מאוד צעיפים עד שכבר לא היה ניתן לראות מי אני בפנים,
עד שכבר לא יכולתי להרגיש את עצמי
והימים האלה שבהם אני מסירה את העטיפות ומגלה את הילדה שאני, הנזקקת, המוכשרת, היצירתית, המעיזה, העדינה והאגרסיבית,
האהובה והדחויה.
הם הימים שמאפשרים לי להיות השראה לאחרות בכל שאר ימי השנה,
הם אלו שמאפשרים לי לקבל עוד אור לחיי ולהעביר אותו הלאה לחייהן של אחרות.

שלכן באהבה

רעות

 

הי, אפשר להשאיר לי כאן תגובה (-:

השאר תגובה





דילוג לתוכן