3 עקרונות בסיסיים להתפתחות אישית/ רעות רסלר

ברשותכן, אני מתחילה מהשורה התחתונה של הטקסט הזה. כך שאם לא תגיעו לסופו לפחות תצאו עם החוכמה העיקרית של הדברים. מקור הכעסים, מקור הסטרס, חוסר השקט, התוקפנות, הריקנות או תחלואה כזו או אחרת- הוא, תמיד- הפחד. 

אם נסכים להכיר בכך, להכיר את הפחדים שלנו, את מקורם, ניתן להם מקומם הראוי.. נאפשר לעצמנו להרגיש אותם במקום להשתיק אותם, לרוץ או לכעוס.. או אז- נוכל לעשות מטעמים מהפחדים הללו, נוכל להפוך אותם לאהבה. אהבה שמאפשרת לגדול, להתרגש, להרגיש, להנות, להשפיע… לחיות.

אהבה שאינה תלויה בדבר. 

שמחה לתת לכן פה ידע ומידע שאספתי בעקבות תהליכי התפתחות אישיים שעברתי והעברתי תוך ליווי מאות נשים במהלך 10 השנים האחרונות.  

אספתי את כל הידע המופלא שהגיע אל פתחי, בזכות ניסיוני התנסויותי, וכל לימודי ( BA מדעי ההתנהגות, פסיכודרמה, לימודי תודעה כמו בודהיזם, יוגה, לימודי קבלה ועוד)  ל 3 עקרונות בסיסיים שיאפשרו לכן לתרגל ולהיות בהתפתחות תמידית:

1. השלמה.

כל רגש וכל מצב שמגיע אל פתחנו הוא הרגש והמצב שהיה אמור להגיע. כדי להיות במצב של גדילה והתפתחות עלינו לזהות את האגו המתנגד להשלמה עם המצב, ולהסיר אותו, עם הסרתו יוסר כל רצון להתווכח או להתנגד למציאות הקיימת כרגע ותתפנה אנרגיה נוספת לנוכחות ויצירה. 

איחרתי לעבודה? איחרתי לעבודה.

אני עצובה. אני מקבלת את זה שאני עצובה כרגע.

הילדה כועסת? היא כנראה צריכה כרגע לכעוס. 

בכל רגע נתון אני מקבלת את המציאות כפי שהיא. בלי לכעוס עליי או על המציאות. סליחה… גם אם עולה בי כעס עליי או על המציאות- גם את זה אני מקבלת. לא מתווכחת עם מה שעולה בי ומה שקורה בחיי.

ההשלמה עם המצב והרגש היא השלב הראשון והבסיסי בתהליכי התפתחות. בלעדיה לא נוכל להרגיש, בלי הרגש לא נוכל ללמוד, להחכים, לגדול, לשנות ולהשתנות. אני יודעת שזה נשמע סותר.. כי ככה לימדו אותנו, אבל ככל שנתרגל את זה יותר כך נתוודע יותר ויותר לעוצמה המרגשת של הקבלה וההשלמה עם הרגע הזה והכוח האדיר שיש בה עבור תהליכי ההתפתחות שלנו. 

בפעם הבאה שאת חשה עצב אל תמהרי להחליף אותו באוכל, פייסבוק, סדרה או שמחה אינטנסיבית אחרת, אלא תאפשרי לעצמך לשהות, להרגיש, לבטא. לתת לו מקום. מאוחר יותר תוכלי לחקור- להבין מה מקור העצב ואז לתת לעצמך את המענה הראוי.

דרך זו שונה לחלוטין מלמהר ולהחליף את העצב בשמחה מעושה. האילוץ להחליף עצב בשמחה מעושה לא באמת עובד לאורך זמן. כשמגיע עצב הוא מגיע מסיבה מסוימת, ותשומת הלב אליו תאפשר לך הכרות מעמיקה עם עצמך ועם צרכייך, ואז מתן מענה מתאים ושחרור אותנטי ואמיתי מהעצב לאחר שעשה את מה שהוא היה צריך לעשות עבורך. 

דוגמא נוספת היא הקנאה. הרבה פעמים היא עולה בנו ואנו ממהרות להשתיק אותה ובצדק.. לא נעים בכלל להרגיש קנאה. זו תחושה שעושה אותנו קטנות קטנטנות, חסרות כל יכולת וחלשות. אבל כפי שגיליתי לכן כבר בראשית הפוסט- מקורה בפחד. פחד פן כולם השיגו אותי, פחד שאני לא ראויה, פחד שאני לא אהובה, לא שייכת… -או כל פחד אחר שעולה. ברגע שאנו מודעות לכך שמקור הקנאה הוא בפחד, אנו יכולות לתת מענה מדויק לצרכים שלנו! במקום לכעוס על עצמנו שאנו חשות קינאה, או במקום להאשים אחרות או אחרים- נוכל לתת מקום וביטוי לפחד האישי שלנו ולהפוך אותו מפחד מונע לפחד מניע לאהבה. 

מטרת הפחד היא לקרב אותנו אל עצמנו, לאפשר לנו להרגיש את הצרכים האותנטיים שלנו, ובעקבות כך גם לקרב אותנו לאחרים. קרבה אנושית פשוטה: שיחה טובה עם חברה, חיבוק, מבט בעיניים, משחק, צחוק. תשומת לב אנושית פשוטה תאפשר לנו להוריד את עוצמת הפחדים ולעלות את עוצמת האהבה בחיינו. 

חומר מומלץ לקריאה:

הספר- "גופה של אישה, תבונתה של אישה"/ ד"ר כריסטיאן נורת'רופ

מאמר: "תראה חבר הפחד לא עובר" 

תרגיל מומלץ ליישום:

שבי בצורה נוחה, עצמי עיניים או השאירי אותם ממוקדת בנקודה אחת- קחי נשימה עמוקה לחלל הריאות ועד הבטן ובנשיפה הרפי. חזרי על הנשימה העמוקה לפחות 3-4 פעמים, עד שאת מרגישה רפויה ונינוחה. בדקי עם עצמך מה שלומך ברגע זה, בלי לעשות משהו מסוים עבור זה או כדי לשנות את זה. פשוט שימי לב אם יש מתח באיבר מסוים בגוף, אם עולה מחשבה מסוימת. תתבונני בתודעה ובגוף שלך ושימי לב לפחות 2-3 דקות רצוף. 

 

2. המוות כתבלין לחיים. 

נכון.. מוות הוא נושא קשה וכואב עבור רובנו אם לא כולנו, דווקא בזכות הקושי והמורכבות ההכרות איתו יכולה לעשות פלאים באיכות החיים שלכן ולהשפיע לטובה על ההתמודדות שלכן עם כל מה שמגיע ויגיע אל חייכן.

אחד האלמנטים שהקפיצו את ההתפתחות האישית שלי קדימה בצורה משמעותית היה ההכרות עם המוות. לא באופן אישי לשמחתי (הרבה מהאנשים שמתמסרים לדרך של התפתחות אישית ומודעות חוו מוות קליני בשלב זה או אחר בחייהם) אלא דרך קריאה מקצועית וספרותית. חקירה ושיח על המוות מאפשר הכרה בקיומו והוקרה על החיים.

אנו לא נהיה פה לנצח, יש אנשים שהכרנו והיו חלק מהחיים שלנו והיום הם כבר אינם. לכן היום אני חיה. עכשיו.

זה לא אומר לעזוב את העבודה ולצאת למסע קניות חסר גבולות.. זה אומר לחיות בתודעת חיים גבוהה. בכל רגע נתון ללא תלות במה שאני עושה או חווה כרגע במציאות שלי. אני נושמת משמע אני מבורכת. אני כאן. 

שמתי לב בשנים האחרונות שכל פעם שאני שוכחת את ברכת הרגע הזה והחיים על פני האדמה לאורך זמן ובצורה אינטנסיבית מגיע איזה רגע של פחד מוות, שבה להזכיר לי שכל מה שאני חווה וחיה פה לא מובן מאליו.

מגיע אל פתחי מצב של כמעט תאונה, מישהו בבית חולה ואני נאלצת לעצור את כל עיסוקיי ולהתמסר לטיפול בו,

נתפס לי הגב, הצוואר או כל תחלואה פיזית אחרת.

הכל מגיע עבורי כדי להזכיר לי- היי היי, גברת…  זה לא מובן מאליו!

כל השפע קיים בנוכחות שלך ברגע הזה. עצרי, נשמי, תאטי.. תחווי. תחיי! 

הגילוי הזה הופך את כל החיים להרפתקה אחת גדולה של למידה- לא למידה במסלול ידוע מראש אלא יותר למידה בסגנון של בית ספר פתוח.

אם המוות הוא חלק מהחיים והוא חלק חשוב מהחיים איך אני רוצה לחיות את חיי היום? מה חשוב לי באמת?

האם זה הדבר הבא שאני רוצה להשיג ולרכוש או אולי היחסים הטובים עם בני משפחתי והאנשים סביבי?

אם אכן אני אמות בעוד כך וכך שנים או אולי כבר לפני כן מה חשוב לי להרגיש ולדעת רגע לפני מותי, מה הייתי רוצה להרגיש כלפי עצמי וכלפיי החיים שחייתי פה בעולם?

אם המוות יכול להגיע אל פתחי בעוד מספר ימים או שבועות- האם יש משהו שחשוב לי לומר לעצמי ולאחרים? משהו שחשוב לי לעשות ועדיין לא עשיתי? 

אחחח, כמה זה חשוב לא להדחיק את עובדת היותנו לא בני אלמוות אלא להזכיר את קיומו של המוות לעצמנו כל יום על מנת שנוכל לחיות את חיינו במלואם כאן ועכשיו. 

חומר מומלץ לקריאה: 

ספר- "המוות חשוב לחיים"/ ד"ר אליזבת קובלר-רוס

תרגיל ליישום:

דמייני את עצמך מבוגרת מאוד, הגעת לשיבה טובה ואת רגע לפני מותך, שלמה בעקבות הדרך שבה בחרת לחיות את חייך. כתבי לעצמך מן מכתב הוקרה דימיוני על כל מה שהגשמת ועשית, כתבי לעצמך מה היה חשוב לך במהלך חייך, מה אפשר לך לבחור טוב עבור עצמך ועבור יקירייך. 

 

 

3. לאהוב את מה שיש. 

חיפשתי אך לא מצאתי הגדרה אחרת טובה יותר מהגדרתה של ביירון קייטי.

זה לא רק להוקיר תודה על מה שיש אלא גם לאהוב את מה שיש. אוסיף ואכתוב לאהוב גם את מה שאין.

ברגע שאנו לא מתנגדות למציאות ולמה שהיא מביאה איתה, מסכימות להרגיש את הפחד, להכיל אותו ולתת לו את המענה הראוי באמצעות קרבה לעצמנו ולאחרים אין מנוס מהאהבה.

אנו יכולות פשוט לאהוב את כל מה שיש:

את הכאב והצער שהוא חלק מהחיים, את השמחה והתלהבות,

את הצורך להתלונן מידי פעם ואת הצורך להלל ולשבח,

את האינטרס האישי ואת הרצון העז לחלוק ולתת.

את כל מה שיש וקיים, התקיים ויתקיים בעולמנו.

האהבה הזו היא אנרגיית החיים בהתגלמותה האיכותית ביותר. אנרגיית חיים בריאה ומבריאה!

היא מאפשרת לנו ליצור, להקשיב, להעניק, לרקום קשרים ויחסים טובים עם הסביבה שלנו, להגשים חלומות, להתמודד עם מה שלא מתגשם כרגע, להמשיך בדרך, להתחבר לאינטואיציה ולהפעיל את הראש, להפריד בין עיקר לתפל, להיות בחמלה לעצמנו ולאחרים, היא מאפשרת לנו סקרנות טבעית ואורך רוח ללמידה וליישום המתבקש מאיתנו בחיים הללו. 

אחד התהליכים הכי גדולים שעברתי בחיי היה תהליך הקבלה והאהבה כלפי חלקים שלא סבלתי בעצמי- כמו למשל היותי גבוהה וגדולת ממדים, או היותי אוהבת להתלהב, לדבר ולצחוק. האפשרות לאהוב חלקים בי שבעבר התביישתי בהם אפשרה לי ללמוד  לקבל, להתחבר ואף לאהוב תכונות שונות ואנשים שונים שפגשתי בחיי.

ככל שאני יותר אוהבת את עצמי ומקבלת אותי כפי שאני כך אני יכולה לקבל ולאהוב אחרים בחיי מה שמאפשר לי ליצור יחסים טובים, נטולי ביקורת ושיפוט ומלאי חיבה, כבוד ו..אהבה. 

חומר מומלץ לקריאה:

ספר- "לאהוב את מה שיש"/ביירון קייטי

ספר- "אתה יכול לרפא את חייך"/ לואיז היי

תרגיל ליישום: 

כתבי לעצמך רשימה לא נגמרת של כל הדברים שאת אוהבת לעשות, אוהבת בעצמך ובחייך. תקדישי לתרגיל תשומת לב וזמן ותגלי כמה אהבה יש בך לעצמך ולעולם. שימי לב לפנות זמן לעיסוק בחלק מהדברים שאת אוהבת. על בסיס יומיומי. עיסוק בדברים שעושים לך טוב הם לא רק זכות אלא גם חובה עבור כל מי שבריאותה ואיכות חייה חשובה לה. 

-הערה לסיום: מאוד מאתגר ואף קשה לעיתים ליישם את החוכמה הזאת בחיי היום יום שלנו, חיים תובעניים ומלאי משימות ומטלות. הדרך להצליח בכך היא לקום כל בוקר עם אותה הכוונה- לחיות באהבה, לגדול מבפנים ולהתפתח. לשים לב לא להתייאש ואם אכן מתייאשות לחזור ולתת תשומת לב לעצמנו ולהתפתחות שלנו. היא לא נגמרת אף פעם, או לפחות לא כל עוד אנו חיות כאן. התפתחות ולימוד משותף הוא הרבה יותר קל ליישום מלימוד עצמי. אלו מכן שמעוניינות לבחון את האפשרות מוזמנות להצטרף אלינו ולגדול יחד ב"גדולה"- https://bit.ly/2wCpKK0

מאת: רעות רסלר, מייסדת "גדולה"-רשת קבוצות התפתחות אישית לנשים, מטפלת ומנחה פסיכודרמה. בעלת קליניקה בעין הבשור ורחובות. מכשירה מנחות "גדולה", מנחת קבוצות פסיכודרמה נשית. 

כדי להתעדכן באירועים והמפגשים הקרובים בהנחייתה הכנסי לדף: "רעות רסלר-גדולה"
או צרי קשר ישיר, רעות- rayshlomi@gmail.com 054-2267220 

 

 

הי, אפשר להשאיר לי כאן תגובה (-:

השאר תגובה