רותי שיר לב

שלום לנשות קהילת גדולה!
יש לי זכות להצטרף אליכן, מרגישה את הרשת הנשית פה חזקה ותומכת.
אז נעים מאד, קוראים לי רותי ואני מטפלת גוף-נפש- רוח, מנחה סדנאות לנשים, אמא לשתי בנות בגיל יסודי, גרושה ונמצאת בזוגיות טובה.
עד כאן הכותרות… מה אומר הלב?
הלב שלי אוהב להיות במרחבים של אהבה, אמת וריפוי.
הלב שלי מאמין ברשתות נשיות שתומכות בנו, מחזקות אותנו ומאפשרות לנו להיות גדולות וללכת עם הלב שלנו.
לכן גם הצטרפתי למנחות של 'גדולה', כי זאת ממש ההגשמה של החזון שלי.

משתפת אתכן במשהו שכתבתי אתמול- אחרי שבת לבד עם הבנות שלי:
אני כותבת לכל הנשים הגרושות- שמרגישות בדידות כשהן נמצאות לבד עם ילדיהן בשבתות ובחגים. במיוחד עכשיו לקראת האפשרות של סגר, יכול להיות שהרבה נשים גרושות יבלו את ערבי החג לבד עם הילדים.
אני מכירה את התחושה הזו- הרגשתי אותה במשך זמן רב מאז הפרידה.
התחושה שמה שיש זה לא מספיק, כי אני כאן בלי עוד מבוגר, ועם זאת תחושה של בושה כי אני כאן עם הילדות שלי, ולמה זה לא מספיק לי?
כשהתגרשתי הבנות שלי היו בנות 5 ו- 3. קטנות. הייתי רגילה להיות איתן לבד, ביומיום,
עברתי את הפרידה בקלות יחסית,
אבל ערבי השבת והחג שביליתי איתן תפסו אותי בתחושת בדידות וחוסר איומות.
גם ערבי שבת וחג לבד, בלי הבנות שלי, תפסו אותי בתחושות דומות, אבל זה בפוסט נפרד…
היום, יותר מחמש שנים אחרי הפרידה אני מרגישה איתן אחרת. אולי כי הן גדלו ויש לנו שיחות נפלאות. אולי כי אני גדלתי והגרעין השקט שבתוכי יותר יציב. אולי כי ברגע זה ממש אני שוכחת שבפעם הבאה אני יכולה להרגיש שוב חוסר.
מה שאני רוצה להגיד לכל מי שמרגישה את הבדידות הזאת הוא-
קודם כל, קבלי את התחושה. זה בסדר. את בסדר. זה טבעי שתרצי לחלוק את ערבי החג והשבת עם עוד אנשים שאת אוהבת. זה גם הזמן שלך גם לקבל הזנה בחברתם של אנשים שאוהבים אותך ומענינים אותך. זמן להנות עם אהובים.
דבר שני- הקלי על עצמך. תקבעי עם חברים, עם משפחה, עם חברות, תזמיני אלייך הביתה, תדאגי לעצמך בכך שתהיי עם אנשים שאת נהנית איתם.
תזכרי שיש לך עכשיו אפשרות ליצור את הטקסים והריטואלים שמתאימים לך, ליצור עם המשפחה שלך עכשיו בדיוק את מה שהלב שלך מבקש, אפשרות שאולי קודם לא התאימה. זאת הזדמנות להביא אל המרחב המשפחתי את החוכמה והעוצמה שלך. מה הטקס, התפילה, שאת רוצה לפתוח איתה את ארוחת השבת? מה האווירה שאת רוצה שתהיה בארוחה?
בחודשים האחרונים כמעט בכל ערב שישי עם הבנות הצטרפה אלינו משפחה של חברים,
ואולי זאת הסיבה שאתמול בערב כשהייתי לבד עם הבנות דווקא הרגשתי טוב, באופן מפתיע.
הרגשתי מלאות ושלמות,
התבוננתי אחורה על התהליך שאיפשר את התחושה הזו.
השלמה,
קבלת עזרה,
ולתת לזמן לרפא ולמלא את חללי הלב.
בברכת חגים נהדרים, חגי חגיגת החיים.

רותי שיר לב, תושבת פרדס חנה, מטפלת בפסיכותרפיה גופנית, מנחה מעגלי נשים ומעגלים של "גדולה". 

לחצי עליי כדי לעקוב אחריה בפייסבוק.

צרי אתה קשר ב 052-236-6274

דילוג לתוכן