בריאות נשית- אחריות אישית (וציבורית)

יש דבר כזה בריאות נשית

כך גיליתי בהריון ולקראת הלידה של ביתי הבכורה,

עוד גיליתי שמערכת הרפואה הציבורית, זו שמשרתת את כולנו, לא ערוכה לתת לי שרות המותאם לי כאשה.

הסנונית הראשונה של ההבנה החשובה הזו החלה כשסבלתי מכאבי גב קשים בתחילת ההיריון, וקיבלתי החלטה בעקבות כך שלא אקח אפידורל בלידה כדי לא להחמיר את מצבי אחרי הלידה.

ההחלטה אילצה אותי ללמוד איך ללדת בדרך טבעית.

רכשתי את הספר "לידה פעילה", קראתי, למדתי ותרגלתי.

דרכו גיליתי שגוף האישה נועד ללדת ויודע ללדת. אף אחד מעולם לא אמר לי את המשפט המובן מאליו הזה. לא אימי, לא בשיעור לחינוך מיני בבית הספר ולא בשלל הבדיקות שעברתי במהלך ההיריון.

נהפוך הוא. לימדו אותי לא לסמוך על עצמי ועל גופי ולהיות תלויה במערכת הבריאות.

בשלב מתקדם יותר של ההיריון התחלתי לחפש בית חולים ראוי ללדת בו.

חיפשתי בית חולים שיתמוך בהחלטתי ללדת באופן פעיל. אחרי סיורים ב 3 בתי חולים גדולים ומוערכים הבנתי חדרי הלידה הטבעיים טובים ליחסי הציבור שלהם אבל בפועל הם מאמינים שטוב וקל יותר שאהיה תחת השפעת אפידורל, שוכבת תחת מוניטור כדי שהם יוכלו דרך המסך לעקוב אחרי מצבי.

בית החולים היחידי שתומך בלידה פעילה באמת ובתמים הוא מעייני הישועה בבני ברק. ושם אכן ילדתי בסופו של דבר למרות שאני חילונית. חלונית עם אמונה גדולה בעצמי, בעוברית שלי ובמהלך הטבעי של הלידה.

הבנתי שמערכת הבריאות מעודדת ומכוונת נשים לשכב על הגב בזמן הצירים, צירים שמטרתם לדחוף בהדרגה את העוברים שלנו מחוץ לרחם ולצאת אל העולם,

כשהדבר הנכון לעשות הוא לכוון ולעודד נשים לעמוד או להיות בתנוחת שש או בכל תנוחה אחרת שתאפשר לכוח הכבידה לעזור ליולדת ולעובר לצאת החוצה לעולם, תנוחות שיכולות למנוע סיבוכים בלידה ואצל העוברים!

אותה הבנה חיזקה את חוסר אמונתי במערכת הבריאות כפי שהיא.

הבנתי שחסר בה ידע רב והיא אפילו לוקה בבורות חמורה! אותה מערכת שמספקת לי שירותים כל כך קריטיים לאיכות חיי.

 

במהלך ההיריון עם ביתי השנייה קרה דבר נוסף שעורר את המודעות שלי וחיזק את החלטתי להגיע בעיניים פקוחות ובדרך ביקורתית וספקנית- לבדיקות ולטיפול.

בתחילת ההיריון התגלה שיש לי שליית פתח. מכיוון שתכננתי ללדת את ביתי עם מיילדת פרטית שיתפתי אותה במצב השיליה.

המיילדת, רונית קופליס, שאלה אותי באופן ישיר: "מדוע את חוסמת את פתח היציאה של התינוקת לעולם?"

עניתי לה: "כי אין לי מקום וזמן עבור תינוקת כרגע…. אני פורחת בעבודה ונהנית מהזוגיות הנפלאה עם ביתי הבכורה…"

היא כיוונה אותי: "אז תעשי לה מקום, דמייני כל ערב איך השליה זזה מפתח היציאה והיא באה לעולם ואת יחד אתה"

היא בעצים כיוונה אותי להתחבר מבחינה רגשית לעוברית.

כחודש לאחר אותה פגישה והכוונה מדויקת הלכתי לבדיקה אצל גניקולוגית. דאגתי לבקש תור אצל אישה אחרי לא מעט חוויות לא נעימות אצל גניקולוגים גברים.

אותה גניקולוגית מבקשת את הכרטיס המגנטי שלי, מתבוננת במסך ורואה שבבדיקה הקודמת נמצא שיש לי שליית פתח והיא מודיעה לי שאני אצטרך לעבור ניתוח קיסרי.

עניתי לה שאני לא. באתי רק לבדוק שהשלייה זזה מהמקום בעקבות עבודה שעשיתי עם עצמי בחודש האחרון.

שכבתי על המיטה, היא בודקת אותי ומודיעה לי שהשלייה זזה. הכל בסדר.

פרצתי בבכי של התרגשות. אחרי חוויית לידה פעילה ראשונה עוצמתית ומיוחדת לא יכולתי לחשוב ולדמיין את עצמי יולדת בדרך אחרת.

היא כעסה עליי ואמרה: "למה את בוכה??!! לא צריך לבכות??!!"

עניתי לה בקול חלש: "מהתרגשות…. משמחה…"

רגש הוא אנרגיית חיים יקרה מפז, הוא זה שמאפשר לחולל שינויים, לנוע, להרגיש, להתחבר לעצמנו ולאחרים. להתחבר לטוב. ביטוי רגשי מאפשר שחרור וריפוי. הוא מקור הבריאות שלנו.

אותה גינקולוגית לא הייתה מודעת לכך.

זו הייתה הוכחה נוספת לכך שמערכת הבריאות שלנו חולה.

מערכת בריאות שבמקום ללמד נשים וגברים לחיות אורח חיים בריא, להשתמש בכוחם לרפא את עצמם באמצעות ידע ותמיכה רלוונטית, עסוקה בהפחדות נגד מחלות כאלה ואחרות ובהלעטה ושיווק של חיסונים ותרופות אינספור.

חשוב להבין, יש הרבה דברים נפלאים במערכת הרפואה שלנו, הגענו להישגים נהדרים בתחום, במצבים שדורשים הצלה והמצאה מחדש אנו גאונים. אבל עכשיו זה הזמן להפחית את כיבוי השרפות, לשחרר בהדרגה את התלות שהמערכת הזו יצרה בה ולאפשר לאזרחי ישראל ללמוד את יכולתם לרפא את עצמם באמצעות חינוך והשכלה. חינוך והשכלה עבור המערכת עצמה ועובדיה ואחר כך עבור כלל אזרחי ישראל.

 

  • לקריאה נוספת וידע על בריאות נשית קראי את הספר של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, גניקולוגית אמריקאית :"גופה של אשה, תבונתה של אשה"

מאת:

רעות רסלר

מייסדת "גדולה-מעגלי הגשמה" קהילה ורשת מעגלים להתפתחות והגשמה נשית.

מטפלת ומנחה פסיכודרמה מוסמכת

פעילה חברתית נגד רצח נשים ואלימות במשפחה.

 

הי, אפשר להשאיר לי כאן תגובה (-:

השאר תגובה





דילוג לתוכן